להסיר את המסיכה ולהישאר בחיים


19 Jan
19Jan

היא מביטה על דמותה הנשקפת מולה.
לעיתים מחייכת, צוחקת וגאה
לעיתים עצובה, מיואשת וכאובה.
לעיתים נדמה לה כי העולם קטן עליה
שאפילו השמיים הם לא הגבול עבורה.

רוב הזמן, נדמה לה שהיא פשוט לא יכולה.
זה גדול וחזק ממנה.
הפחד שולט, הקושי משתלט
והיא עצורה.. היא ממשיכה ולובשת מסיכה
כי אין לה שום כיוון, ללא מטרה ברורה.
היא יודעת שהיא רוצה
היא חולמת על עתידה.
ואולי.. אולי זה לא זמנה?

היא נזכרת בהצלחותיה, ברגעי האושר הקטנים
היא יודעת מה זה להיות בפסגה.

ואז.. נדלק הניצוץ
היא חושבת על הקטנים שלה
שכל כך גאים בה ומעריצים אותה
על הבעל שלה שיהפוך את העולם עבור כל חלום שלה, על הבית החמים שלה
על כל הטוב בחייה
והיא יודעת, שהיא יכולה לצלוח הכל.
אם רק תבחר.

היא מסיימת למרוח אודם
מגניבה חיוך
ואומרת לעצמה: "את מדהימה!"

היום הזה ללא ספק יהיה מוצלח
הקושי יהפוך להזדמנות
הפחד יאתגר.
היא תיזכר בדמותה במראה
המחייכת, הגאה
זו שלא זקוקה למסיכה
היא פשוט מאושרת
וככה הכי יפה לה!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.