להושיט ידיים ולהתמלא..


11 Sep
11Sep

מתקדמת צעד קדימה ושוב חוזרת אחורה.
נעה בין תחושת סיפוק וגאווה לבין ייסורי מצפון שמפלחים את ליבה.
היא מביטה על הימים שעוברים,
ומשהו חסר.
היא מרגישה לא מאושרת... משהו מפריע לה בדרך.
קשה לה להצביע על המשהו הזה.
היא מתגעגעת למי שהייתה..
כשלא נכנסה למרוץ הזה.
היא מתגעגעת לחיוך שלה
להנאה מהדברים הקטנים.
היא כל כך רוצה לפעמים לא לחשוב.. להתנתק
אך למוח רצונות משלו.
וזה כבד לה.
מרגישה כל כך עמוסה.
מרגישה אבודה בדרך ללא מוצא.
זה אומר שהיא בכיוון לא נכון?
אולי.
ואם כן?
אז מה חסר לה? למה היא לא שלמה עם עצמה?
היא נאנחת,
מחליטה לא לחפש תשובות.
היא נותנת מקום לעצמה להניח למחשבות.
מחר, היא תעשה משהו חדש
משהו למען עצמה, משהו למען אושרה
מחר היא תחייך בחזרה.
מחר היא פשוט תתמלא בחזרה.
תשיר בקולי קולות, תנצח את האפילה.
תשב על השטיח עם בנה הקטן,
אולי יתגלגלו יחד, אולי תצחק מבדיחה
היא תניח להכל, תרוקן את עצמה,
תושיט ידיה ופשוט תתמלא אהבה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.